אהבה פראנית 2

תרגיל באהבה עצמית למה חשוב לאהוב את עצמנו? זה לא רק חשוב, זה קריטי. אנרגיית החיים, הפראנה, זו המחייה אותנו, המאפשרת לנו ליצור, להיות בריאים וחיוניים – היא אהבה. כשאנחנו אוהבים את עצמנו אנחנו מזינים את עצמנו בחיוּת, בחיים. ככל שאנחנו יותר מוזנים בפראנה, אנחנו יותר בריאים, חיוניים, מגשימים, בעלי נוכחות ועצמה בעולם. אני, למשל, מתקשה לאהוב את האספקט הקורבני והנזקק בתוכי. הייתי מעדיפה להיות רק חזקה ועצמאית ועוצמתית, ולעולם לא חסרת-אונים ותלותית. ברמה האנרגטית אני לא מזרימה פראנה לאספקט הקורבני בתוכי, ולכן הוא “מורעב”. כמו כל דבר אחר, גם אספקטים נהיים חסרי סבלנות ולא נעימים כשהם מורעבים. האספקטים הלא-אהובים שלי מנהלים את חיי מאחורי הקלעים, מבלי שאהיה מודעת בכלל. למרבה המזל, הכל תומך בהתפתחות שלנו, ולכן החיים תמיד יכוונו אותי אל האספקטים המורעבים שלי, וירמזו לי לראות אותם ולאהוב אותם. א-נשים שיש לי איתם חוזים נשמתיים, ישקפו לי את האספקט המורעב בכל מיני דרכים. מצבי חיים יכריחו אותי להתעמת עימו. אם אתמיד בהתעלמותי – אני עלולה חלילה לזמן לעצמי קריאה להתעורר בצורת מחלה, באזור הרלוונטי בגופנפש שלי. אז איך יודעים אם יש לי אספקט מורעב, ואם כן, מהו? זה קל מאוד: שימו לב למה אתם מתנגדים בחייכם. למשל – האנשים הקרובים אליכם – על איזו התנהגות שלהם אתם מעבירים ביקורת? אם אני מתנגדת לזה בחוץ, אז כנראה שגם בפנים. אפשרות נוספת – מה מנסיבות חייכם לא נעים לכם? לא זורם? לא במתאם עם הכוונות שהבעתם? איזו התנהגות או הרגל שלכם אתם לא סובלים? מה אתם מנסימות לשנות בעצמכם? אז זהו שזה זה! את זה בדיוק נדרש לחבק. לזה כדאי לסלוח. את זה מתבקש לקבל עכשיו ברכות ובחמלה. אספקט שבע, אהוב ומלא פראנה, מגלה את הצד המואר שלו.  למשל, כשהאספקט התלותי שלי אהוב ומבסוט, הוא מתגלה כיכולת לבקש עזרה, לשתף פעולה, לקבל. כשאני מפנה אהבה ל”חלקים האפלים” שלי אני זוכה בהם בחזרה. הם מפסיקים להיאבק בי ומתחילים לעזור. הם לא באמת משתלטים עלי, כמו שחששתי. להפך, הם מרפים ממני, נספגים בהוויה שלי ולא מנהלים אותי יותר. כשאני אוהבת עוד חלק בי, יש בי יותר פראנה. אני יותר חיה. אני יותר אני. הנני מביעה כוונה עזה לאהוב את כל חלקיי. להיות רכה ומכילה כלפי כל רגשותיי. להסכים לעצמי להיות. וכך קורה.